תוכנית עסקית ועוד עצות לדרך // בליל, אמבד אורפז ימין, 2021

תוכנית עסקית, ומציאות.

מזלטוב! השנה מסתיימת. דף חדש ונקי (וכל קלישאה נוספת- שתכלס נכונה) מגיע אלינו ותוך שניה יהיה כאן פסח, לא מאמינים? חכו ותראו.

גם הפוסט הקודם עסק ב״היי סוף השנה כאן״, ושמעו, הנה עוד צד. הצד העסקי.

מה שקורה לבעלי ובעלות עסקים בסוף השנה הוא ערימות נסיונות שנקנה כל דבר שקיים (כי סוף שנת המס) ובד בבד, ערימות ״תעשו משהו חכם עם הכסף״.

בין ה״משהו חכם״ נמצאים לא מעט קורסים/ סדנאות/ הדרכות וליוויים לקראת ה״אתם חייבים תוכנית עסקית!״.

עכשיו, איך לומר, אתם יודעים שאני לא אומרת רק מה שמיינסטרים או מה שיגרור תגובות אוהדות- האמת שבעיניי יותר חשובה לי.

בכולופן, אגיד: תוכניות עסקיות הן בלוף.

והופ, זה נאמר למרות ועם זה שאני יועצת מקצועית למעצבים. נשמע ניגוד אינטרסים? כמובן שאחרי החבילה שהנחתי- אסביר.

תוכנית עסקית ועוד עצות לדרך // בליל, אמבד אורפז ימין, 2021
בין ערימת העצות שקיבלנו כולנו, מה שייך אליי? // בליל, צילום עצמי, 2021

אף פעם לא האמנתי בתוכניות עסקיות, כן חיטטתי כמו כולם ב״היי היי בוא נשמע מה זה״ כשהתחלתי להתעניין בצד העסקי, אממה- אין שם שום כלום אלא אם אתם חברה עם צוות גדול בתחומים אחרים לגמרי (וגם אז יש לי ספק, אולי כשמגישים בקשות למימון וכו׳).

למה את אנטי לתוכנית עסקית?

1// העולם זז ממש מהר.

לא יודעת אם יש עוד טעם לדבר על נפילת חברות ״בטוחות״ כמו טבע (שהזכרתי פה בעבר) והיחס שלנו לאשליית ה״ביטחון״/״שליטה״ בחיים עצמם. אין לנו שליטה, יש אשליה, ויש מה שנוכל לעשות כדי לייצר ״קרוב לוודאי״ בתנאים יציבים/ צפויים על פניו.

ועדיין, העולם זז ממש ממש מהר, מה שתתכננו לעוד 5 שנים לא יהיו רלוונטי לפחות ב50% מהזמן.

יודעים כמה דברים קורים ב5 שנים?! בסוף 2017 סקרתי שינויי מדיה שקרו במשך עשור. קשה לתפוס כמה הכל זז בעיפעוף, בלי שהספקנו לקלוט.

ולכן, אין עניין לתכנן כלכך הרבה קדימה ולבזבז את הזמן שלנו. זה לא פרקטי, זה נשמע מדהים ומהמם ושאפתני- ולבסוף מיותר כי אין אחיזה אמיתית במציאות.

מציאות מלשון מציאה, תוכנית עסקית // הגיגים על פתקי אייפון, אמבד אורפז ימין, 2021
הנמצא, והדבר שימצא // הגיגים על פתקי אייפון, עצמי, 2021

היכולת לתמרן היא משהו שתמיד נצטרך לקחת איתנו כי אנחנו כבר לא עובדים בדור שבו אתמול דומה לאתמול של לפני שנה, הכסף שהיה מתחת לבלטה הוא כבר לא אותו הכסף, הצפי שלנו מאד מוגבל ולכן שווה להתעסק בממשיות, במציאה.

2// קצת כמו בכתיבה של ״חזון״- נחמד, ומה הלאה?

בהמשך לסעיף הקודם, כמה שלא יכניסו סעיפי ״וככה נעשה את זה״ בתוך התוכנית העסקית, ככל שתפרטו את השלבים בכל מני נתיבים, ככה סביר שהאנרגיה שלכם ב״לעשות״ לא תחזיק.

זה נשמע מוזר כי ככה מנהלים פרויקטים ומנהלים זמן לא? אהא, רק שכשאתם הבוס ופתחתם לעצמכם כמה דלתות וסידרתם בכולם את המיטות, יהיה מאד לא כיף לבחור איפה לקפוץ על המזרון ואיפה להתעפץ לשנ״צ.

מה? איך? כי לדעתי פרדוקס הבחירה קשור (דיברתי עליו עוד בבלוג, ובעוד מובנים).

מה, איך 2? כשטוחנים את מנת השף, או כשסוללים מאד את הדרך- כבר לא מעניין ללכת בה. המרגיש הופך לטכני.

3// נאום המעלית והצ׳אנס שפספסנו.

מצטטת חלק מפוסט היכרות שכתבתי באיזו קבוצה לפני כמה שנים (יש לי את הטקסט כי ציטטתי אותו מתישהו במייל שבו ביקשו את דעתי על נאום המעלית).

נאום המעלית בעיניי, תוכנית עסקית // הגיגים כתובים, אמבד אורפז ימין, 2021
דעתי על נאום המעלית

איך נאום המעלית קשור לתוכנית העסקית? מאותו הקשר של ״כולם צריכים!״, ״מעצבת? את חייבת!״, ״אי אפשר בלי״, למול ה-בלי שניה לחשוב על עצמנו.

הרעיון שייך אלינו? למה? בכלל יש בו ממש?

הפוך על הפוך.

ומההפוך על הפוך ניקח קדימה.

אם תוכנית עסקית לא רלוונטית למעצבים עצמאיים כי היא תיקיית עבודה סזיפית על מרחק מאד גדול (מעין דמיון על דמיון), מה כן כדאי לעשות בשביל לא להישאב בשגרה/ להתגלגל מיום ליום?

בבקשה תופתעו אם זה לא הפוסט הראשון שאתם קוראים כאן: טאדם, אסטרטגיה! אסטרטגיה ותרגום שלה.

כשאני/ מיועצים שלי רוצים לחשוב על השנה החדשה או על העסק בכלל, אנחנו מתחילים מאסטרטגיה. אבל יש עוד כמה שלבים.

המינימום שמספיק למותג אישי של מעצב או מעצבת בד״כ* כולל בתוכו כמה שלבים, ועוד הרחבות קשורות השארתי בלינק פה.

> מפלחים את השוק ובוחרים קהל יעד/ כמה עיקריים/ עיקרי ומשני

> מוצאים את הערכים (מאפייני האופי, אבני הדרך, מה שבהמשך יתווה את הזהות והזיהוי של העסק ברמה הויזואלית-כתובה-מדוברת)

> יוצרים מיצוב שוק (המצב שבו הלקוח הפוטנציאלי תופס אותנו, ונרצה להגדיר עם 2-5 מילים)

> עובדים על מיתוג (שפה כתובה ומדוברת+ שפה עיצובית) ועיצוב חומרים מיתוגיים

> בונים פרסום, ואת התשתית שלו (כל מה שנעשה במטרה רחבה של זכירות, שיוכלו לזהות את הסיפור והאופי מרחוק)

> בונים שיווק, ואת התשתית שלו (כל מה שנעשה במטרה לייצר המרה- פעולה ספציפית של לקוח פוטנציאלי)

*כמו בכל דבר במציאות, אנחנו לא גנריים ובעלי אותה הזהות, תזכרו שכל אדם הוא אינדיווידואל וכל סיפור או צורך- דורש את ההתאמות שלו.

מה מפריע לך להתקדם? ייעוץ מקצועי למעצבים, אמבד

השלבים האלו רלוונטיים לא רק לתחילת שנה, הם רלוונטיים להזזה תמידית לא משנה אם אנחנו באפריל ומתחילים מאפס, או שהעסק רץ כבר 18 שנה ומשהו לא מרגיש פיט.

לפעמים פותחים ״מהאמצע״, ממה שכבר קיים, ובוחנים מחדש.

מה ההבדל?

ההבדל מתוכנית עסקית הוא שאין קיצורי דרך. אין תלות ב״תחילת השנה״ ואין תיקיית הגשה מובנית, אין יעדים מעושים.

זה לא אומר שלא צריך להציב יעדים אם רוצים להגיע לאיפשהו, זה החלק הכי בסיסי בניהולו״ז. התכוונתי שלא עדיף לתכנן עכשיו לממש רחוק בפרטי פרטים.

ואם המותג כבר פועל בהתאמה לאסטרטגיה שלו, נראה כמוה, מדבר כמוה? הו. יש לאן להתקדם. בואו נתמקד ב3 משימות וזהו;

א// לדמיין מעשית.

אין צורך ב״תוכנית״ ומערכת שעות, יש צורך בלוח שנה, עיפרון, ומשהו אחד מעשי שרוצים להגיע אליו בכל חודש. למשל ״שיווק לחברות הייטק״/ ״השקה למחברות הממותגות שעיצבתי״.

אני לא בעד להעמיס בכל חודש מטרה סופר מפוצצת- כי בתוך כל חודש יקרו עוד דברים כמו עבודות שוטפות ומטרות שנכניס תוך כדי תנועה (העולם זז מהר, זוכרים?). מטרות קטנות פר חודש.

בנוסף, אם יש איזה חלום ישן שהזנחתם בעסק קחו רק אחד כזה ותציבו לו תאריך פיקטיבי יחסית רחוק בין החודשים, בשביל שתוכלו באמת להגיע אליו השנה.

חשוב להבין שעבור חלום ישן תצטרכו למחוק כמה דברים אחרים מהפרק, כי לרוב מדובר במשהו שלא סתם נשאר בצד, צריך לרקום אותו ולפצח את הדרך בו.

אפילו תצטרכו להיות כנים עם עצמכם ככל שהזמן יעבור ולבדוק אם הוא עדיין מעניין אתכם. ממליצה לסמן בחודש ובחודשיים שלפניו ״x מגיע עוד חודש, זה מעניין?״.

ב// לעקוב אחרי יעדים כספיים שלכם.

לא ב״כמה ארצה להכניס״ אלא ב״כמה ארצה להרוויח״.

הניואנס פשוט שונה במהות, ובכל פעם שאדבר עליו כנראה ימשיך להישמע מטופש שלא חידדו אותו באוניברסיטה המדומיינת של אחרי השירות*. אבל היי, כמה אתם מכניסים זה לא משנה. הכנסה היא פחות הוצאה, ממנה נגזר רווח.

הרווח הוא החשוב.

כשמישהו שלמד איתכם לפני שנים אומר שהוא מכניס 22k, הנתון לא באמת אמור להגיד לכם משהו. משנה עם כמה הוא נשאר.

מתוך אותה התפיסה של ״תכנון תוך כדי תנועה- יחד עם צפי ריאלי״ שהתחלתי להסביר כאן, מבחינתי שווה לעקוב אחרי התזרימים שלכם, אבל גם לעצור רגע בתחילת השנה (או בכל מועד נוח אחר, לא מאוחר להתחיל אחרי) כדי להתבונן בתזרים של שנה שעברה.

אמבד - מגיע לך מנוי חינם

בשביל מה? בשביל להבין מתי היו לכם הכנסות גבוהות יותר, מתי נמוכות יותר, איך זה היה למול ההוצאות, ובעצם כמה הרווחתם בכל חודש (אפילו כשכותבים לפני מיסים, עדיין מקבלים את האינדיקציה היחסית).

אם מעולם לא כתבתם תזרים, תתחילו עכשיו, מבחינתי זו אחת ההחלטות הכי טובות שתקחו איתכם לשנה הזאת. יאי!

*וטוב שזכיתי להוסיף וליצור קורס לניהול תזרים אישי באקדמיה, וכמה שאני גאה בו ובסטודנטים שלי לתקש״ח, על אף המסה הטכנית הזאת.

ג// לפנות יום-יומיים מדצמבר ולהתמודד עם בירוקרטיות.

שמתי לב שאנשים דוחים בירוקרטיות, האנושות שונאת את ״שלטון הנייר״ שנוצר (מוזר לגמרי!) בשביל לייעל ולזרז עניינים.

יהיה מקסים אם השנה תקבלו על עצמכם הרגל של ניהול בירוקרטי מדי שבוע (למשל הקלדה של הוצאות בתזרים, תיוק של מסמכים בקלסר וכו׳), אבל תהיו כנים רגע;

אם לקחתם מהפוסט מספיק התעסקויות חדשות, אל תעמיסו. כשמעמיסים לא מתמידים/ עושים שומדבר בסוף, מכאן בדיוק נובע ה״למה״ של סעיף 1 למעלה.

פלוס: שווה שתשבו עם הרו״ח שלכם לקראת סוף דצמבר ותחשבו על השנה הבאה במעט, שווה שיהיה לכם את הזמן לסעיפים הקודמים, ושווה גם שתסדרו עניינים כספיים כמו הפקדות רטרו לקופות, תיוקים שהזנחתם, ותובנות מהתזרים של השנה הנוכחית- שיהיה מוכן לשנה הבאה.

בסופו של דבר, ״התוכנית העסקית״ הטובה ביותר היא לחסוך פרוצדורות משנה הבאה, למען המטרה הגדולה יותר.

ומהי המטרה הגדולה יותר?

בסופ״ש ישבתי לדבר עם אחיינית שלי, כמעט 10. תוך כדי השיחה היא פיזרה קשב והתחילה לשחק במשחק שמאוייר בגרפיקה דיי מפוקפקת.

שאלתי אותה בטריוויאליות: ״מה המטרה של המשחק?״, והיא ענתה בלי להתבלבל: ״לשחק״.

המטרה היא פשוט לשחק.


לקבל ביקורת גרפית מקצועית,
לדבר על כסף בלי להתחבא,
ללמוד לחיות לצד הקריירה
ייעוץ מקצועי למעצבים
+ אחד על אחד +

״קיבלתי עכשיו אישור
מההצעה שעבדנו עליה אתמול,
אני לא מאמינה.
כמה שלא האמנתי״

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.