על תחרות ושפע.

זה לא משנה אם אתם שכירים או עצמאיים, המציאות מכריחה אותנו לעבוד בתחרות כדי להצליח להתפרנס מעיצוב. ככה זה שוק רווי.

המון מהמעצבים שקיבלו ממני ייעוץ מקצועי למעצבים, התעסקו בשאלות של ״איך גם לי יהיה מקום? יש כלכך הרבה שמתחרים על המשרה הזו/ שמוכרים נמוך ממני/ שעונים על הצרכים שאני עונה, והם גם מוכשרים…״

אני תמיד מתחילה מלהסביר שצריך להאמין בשפע, בתמימות.

קארמה איז א ביץ׳?

אני מאמינה בברכה: מעצבים שטובים במה שהם עושים, יודעים את מקומם ויודעים לשווק את זה, לא תחסר להם פרנסה. זה לא רק להאמין ששפע קיים, זה להתאים אליו.

ובלי הרוחניקיות שנוצרה פה, מה זה אומר?

א- להיות טוב מבפנים (כישרון והתפתחות)

ב- להיות ייחודי ולהישאר ייחודי (מיצוב)

ג- להראות את זה, להתמיד ולדעת למכור (שיווק נכון)

זאת אומרת ש״מה ששלי יהיה שלי״, אבל לא כי אשב ואחכה. עבודת שטח חשובה, עבודת שיווק חשובה, וכמובן חשוב להמשיך ולהתפתח גם כמעצב ולא לעמוד במקום.

+ למרות שבחודש האחרון אני כותבת קורס אקדמי על שיווק פרסום וניומדיה למעצבים (והנה גיליתי לכם מה באמת הולך לי בסטורי), אנחנו לא הולכים להיכנס כרגע לעומק של כל אחת מהנקודות, כי יש שם המון לומר.

+ אנחנו כן הולכים להתמקד בטעויות הנפוצות של מעצבים ברגע שהם מריחים תחרות. מה ש״יפה״ בסדר הטעויות הוא שאחת מובילה לשניה, כמו כדור שלג.

1- הטעות: חוסר פרגון

הטעות שמרחפת מעל לכולן היא מעצבים שלא אוהבים לפרגן. אנלא מצפה שתמליצו על המתחרים שלכם ברגע שקיבלתם הצעת עבודה, אני כן מצפה שלא תשבו להיות ״הטוקבקיסט הרע״ כשאין סיבה.

אל תפתחו עיניים, אל תמנעו מלומר מילה טובה על עבודה טובה. תאמינו בתמימות בשפע, למה לא? גם לכם וגם להם.

ויותר מזה, כשאין לכם אופציה לקחת עבודה אל תפחדו להעביר אותה לקולגה (במיוחד במקרים כאלו). לא כי ״לתת זה לקבל״, ״זה יחזור אליכם״ ושאר שיט, פשוט כי אתם בין כה לא יכולים, למה לא לעזור לשני הצדדים?

אהא, תשימו לב על מי אתם ממליצים ואל תבנו יחסי אנוש שקריים, שקרים לא עובדים אף פעם. לא חסרים מעצבים שאתם אוהבים ומעריכים את העבודה שלהם, או את מי שהם, אחרת לא הייתם שואלים ״מה עושים עם התחרות״.

מה ששלכם יגיע. לא צריך לנטרל את כל מי שמסביב, אנשים זוכרים אתכם לטוב כשאתם מפרגנים או עוזרים להם להתקדם למרות שאתם לא יכולתם לעזור אישית ולבצע משהו. מכל סיבה שהיא.

להיזכר לטוב זה חלק מלבנות מיצוב טוב, לדאוג לבסס את עצמכם ממקום שלם ובטוח בעצמו, לא מפחד.

2- הטעות: בידול במיצוב

או נפוץ יותר, אין בידול במיצוב. למה לעבוד אתכם? אה כי אתם מוכשרים ויודעים לעצב? ו…? זהו?

כמה מעצבים שמתעסקים במיתוג על בסיס יומיומי אתם מכירים שהלוגו שלהם שורת המיצוב היא ״מעצב גרפי״, ״עיצוב גרפי״, ״מיתוג לעסקים״ (או בגרסאות אנגליות כמו ״graphic design״)?

כמה שהסנדלר הולך יחף! שורת המיצוב שלכם היא השניה וחצי שאני אמורה לקלוט שיש כאן משהו אחר, שיש כאן מישהו שהוא מעבר ל״רק מעצב״, שהוא עוד משהו שאין לאחרים, ושהוא מיוחד בשבילי.

שורת המיצוב היא הבסיס שיבטא את כל האסטרטגיה שמאחורי הבידול והמיצוב של המותג שלכם. בין אם אתם עצמאיים שרוצים לבסס את העסק שלכם, או אם אתם שכירים שרוצים לבלוט מעל הרהרי הפורטפוליויים האחרים.

3- הטעות: היכרות והתמדה

אתם רוצים את x. לאיקס יש שיער כזה גולש, חיוך מהפנט, עיניים בוהקות. אז אתם רצים לx ומזמינים הבייתה להורים. לא אה?

למה? כי x נעלם. (סטגדיש!) מי יבוא אתכם להורים לפני שהכרתם? לפני שהוא יודע איך קוראים לכם ומה אתם אוהבים ומה מיוחד בכם ומה מצאתם בו בכלל?

איך זה רלוונטי? אתם ל-א יכולים לשווק במטרת מכירה נונ-סטופ. לא הגיוני שתרוצו למכור ולמכור, כי אין לכם שום יתרון על פני האחר כשאף אחד עדיין לא מכיר אתכם.

זה הופך לרולטה אקראית או של מי הציע פחות. אתם לא רוצים להיות שם.

גם אם אתם שולחים את המייל למשרה הזו שאתם רוצים, גם אם קיבלתם בקשה להצעת מחיר: אתם לא מתקדמים בלי היוניק שלכם. שלב שלב.

א- מי אתם (לא לחפור, איקס שונאת חפירות ואין לה זמן למגילות שלכם), עדיף שגם בצורת הכתיבה יהיה אופי.

ב- למה לצד השני יש ערך מוסף אתכם, איך זה מוסיף לו מהמתחרים שלכם (ולא למה לכם יש ערך מוסף איתו, אתם עדיין לא חשובים לו ולא חלק מחייו).

ג- רק אז: הצעה והנעה לפעולה אטרקטיבית.

אם תעבדו בלי הסדר הזה ותלכו ישר ל״היי משרה 397 שלך מאד עניינה אותי, הנה הקו״ח והתיק שלי, אשמח שתחזור אליי״ אתם סומכים על המזל, ויש לכם אופציה להתחרות (כי יש תחרות הלו!), אז תתחרו.

4- הטעות: קהל היעד

חשוב שתתמקדו בקהל היעד שלכם. אם אתם כותבים קורות חיים או מעצבים תיק עבודות- אל תראו לי מה שלא רלוונטי אליי כמעסיקה.

אם חיפשתם להתמקד רק בדיגיטל- אל תראו לי עבודות פרינט. אל תבלבלו את האוייב.

אם אתם רוצים להשיג רק לקוחות שעובדים בארגונים גדולים, אל תראו לי רק עבודות עם לקוחות פרטיים יותר כמו קלינאית תקשורת.

אל תראו לי באנרים אם לא בא לכם לעשות באנרים.

אל תציגו מודעות עיתנות אם אתם לא רוצים לעשות את זה לאדם הבא שיגיע אליכם.

מה שתראו זה מה שתמשכו, הראש עובד מדומה מושך דומה. מה שבחלון הראווה זה מה שיכניס לחנות.

5- הטעות: קקי של יונה

אני הולכת לסיים בשטות שקרתה לי הסופ״ש, בסיומו של נופש משפחתי.

אחרי הרבה עבודה קשה החלטתי שמגיע לי חופש ונסענו לצפון, הכל שליו ורגוע בצפון, משהו בכחול-הכחול הזה תמיד משנה את המיינד כשאני שם.

הגיע היום האחרון, השיער שלי סופסוף הסתגל לאוויר והוא ממש יפה הבוקר. אנחנו והמזוודות בדרכנו לאוטו, ובום. מהשמיים. קקי של יונה על הראש.

למה אני מספרת על זה? הו. הפרופורציה! רבע שעה אחרי שזה קרה עדיין הייתי עצבנית. קשה לעצבן אותי, יש לי סבלנות של פיל.

כשזה היה נקי שוב פשוט רציתי להתקלח, אבל כבר לא יכולנו לחזור למלון, והבנתי פתאום שזה יכול לקרות לכולם.

כולנו שווים בפועל, גם הגדולים וגם הקטנים. חייבים לזכור שכולנו בני אדם שנוצרו מאותו החומר בסוף.

כשמעצבים שרוצים לעבוד עם מותגים גדולים אומרים לי שאפשר לעשות את זה רק דרך משרדים אחרים אני מרימה גבה, כי עשיתי את זה גם בעצמי סוליקו.

זה יכול לקרות לכם, הכל שאלה של רצון וכיוון. מה זה בעצם הכיוון? להיות טוב מבפנים + להיות ייחודי ולהישאר ייחודי + להראות את זה, להתמיד ולדעת למכור.

כן. עשיתי קופיפייסט לעצמי. וגם אתם מוזמנים להתחיל לשכפל אותו גם על עצמכם (:

↓
רוצה יותר מהיומיום שלך?
להבין מה מתאים ספציפית לך?
אחד על אחד, עם אחת מבפנים?

+ מגיע לך ייעוץ מקצועי למעצבים +

// התמונות נבחרו בשת״פ עם הודיה טולידאנו //