פיתוח עסקי, טיפוח עסקי // קפיצות בזמן, אמבד אורפז ימין, 2021

פיתוח עסקי, טיפוח עסקי.

ספטמבר הו ספטמבר. כמעט ועובר חודש כזה שהרבה ממי שהתייעץ איתי בו שמע על ״הצמד״ פיתוח עסקי. ותכלס לא רק מיועצים, משפחה וחברים שמעו עליו לא פחות.

המלצתי מקצועית והמלצתי לעצמי, במיוחד כי היו מעט ימי עבודה וצפיתי את זה מראש.

בסוף אוגוסט ישבתי עם חברה במרפסת ונחת עליי ש-אוקיי לחודש של הרהרי נסיעות, מה אפשר לצמצם משם, מה אפשר להרחיב משם, ואיך מייצבים גלשן מעל כל החגים.

החלטתי מראש שהחודש יתועל לפיתוח עסקי, כן, שם קוד שנשמע הכי יפה בעולם ובו זמנית לא אומר שומדבר אם לא יוצקים אליו מעשים פרקטיים. מה שטריקי: כדי לצקת את המעשים, צריך לשבת ולהתחיל.

רדי, סט.

העניין עם התחלות מוכר לכל בעל ובעלת עסק, אבל גם לכל ילד בן 5. לא קל להתחיל. לשבת, ו… לא לקום שניה למקרר ושניה אח״כ לסייד חתול.

פיתוח עסקי, טיפוח עסקי // קפיצות בזמן, אמבד אורפז ימין, 2021
או כמו התחלות שכבר התקיימו ושכחנו // קפיצות בזמן, צילום עצמי, 2021

ככה יצא שאחרי שסימנתי ימים ספציפיים בלוח השנה (כאן כתבתי במפורט על ניהולו״ז- ניהול זמן בדרך שעובדת אצלי) ידעתי שכדי להתחיל פשוט צריך להתחיל.

פשוט.

חיפשתי את כל מה שיעזור לי למצוא את קצה החוט שממנו אגלגל את הגליל, התחלתי ממחברות פיתוח עסקי ישנות שהיו לי, ז״א, חלקם לא דיברו על עסק אלא על בלוג או על שיווק בכלליות. פתחתי בשביל להיזכר, בשביל שיצוצו רעיונות.

מעצבים Vs פיתוח עסקי.

העניינים שלרוב מתפספסים למעצבים בפיתוח עסקי הם או ניהול תזרימי (שחמסה-טפי מאורגן על אקסל מתוקתק אחד ל״מה היה״ ואקסל מתוקתק שני ל״מה עתיד לבוא״), או משהו ש״מחכים״ לו וטרם קורה (אבל יודעים מה רוצים ומה צריך לעשות- גם אם ב״כותרת״ ענקית שאין שמץ איך לפתוח אותה), או משהו שבכלל לא יודעים מהו.

1/ תזרים: עבר-הווה, ועתיד
2/ ידוע: רוצים שיקרה וצריך לעשות
3/ לא ידוע: צריך לחפש

את הספטמבר הפיתוחי שלי תיעלתי ל״משהו שבכלל לא יודעים מהו״, ה-חידה.

על פניו חיפוש של עכבר באפילה הוא המסובך מכולם, אבל למרות שלוקח זמן להגיע למשהו שנמצא בנסתר, אם מגיעים מוצאים דבר שלא ציפיתי לו. מה שבטח אומר שסביבי לא ציפו, והייהופ לאלמנט ההפתעה.

מה מפריע לך להתקדם? ייעוץ מקצועי למעצבים, אמבד

״למה זה לא עובד?״

אם לא מגלים איזה קטע כשיוצאים לחפש מה שלא יודעים, סביר שיגיע ״הלכתי לפי הספר! למה זה לא עובד?״, והנה סיפור שנזכרתי בו;

לא מזמן שמתי כמה קיסמים על גרעין אבוקדו והרמתי אותו מעל כוס מים (ממש כמו שהיינו ילדים). הכוס ישבה על השיש ומעל חודש חשבתי שאין בה ממש, שאני ממשיכה לטפח שום כלום. עד שיום אחד נוצר בקע בגרעין, ומתישהו נוצרו בו חיים ממש קטנים בדמות עלה פיצפון.

הדברים עובדים כשהתנאים מבשילים, ואם הם יבשילו. לא תמיד הם מבשילים בשניה, או בכלל. ואיכס, סליחה על הקיטש- זה נכון על הכל.

בכולופן, שווה לחפור את האדמה, או להחליף את המים, או למצוא משל חדש (:

אני מודה, ספטמבר לא הספיק. הימים שייעדתי לפיתוח לא הספיקו והחלטתי לשבץ עוד כאלו באוקטובר, כמו אחת שממשיכה להכין שיעורי בית למרות שהמורה לא בודקת.

לחפש אפילו כשטוב.

בשביל מה? כי כשיוצאים לחפש אולי מוצאים משהו, כשנותנים לרוח ללטף אולי מגלים אוויר חדש, או אולי משהו שהיה קיים כבר עכשיו וכנראה התכסה בחול.

בתחילת החודש, כששיתפתי חברים שונים שהמטרה היא להספיק לעבוד על פיתוח עסקי שמעתי מה״פשוט תמכרי יותר מ-x, תחזרי לייצר עוד y״, כשבמקביל התעקשתי על ״לא, עדיין אין לי מושג מה כדאי לפתח״.

נשמע כאילו שלא מקצועי ״לא לדעת״ (פיבי סטייל). אבל הפוך, בהודאה בחוסר ידיעה יש את מה שהרבה מהאנושות מפסידה- את האנושיות שלנו.

את העובדה שאנחנו פועלים על תחזיות שמבוססות על היסטוריה וכשמסתכלים על עתיד, הוא לא באמת ידוע חוץ מצפי (ואצל החכמים יותר: צפי מושכל/ סיכון מושכל/ סיכוי מושכל, בדיוק הסיבה ששווה לעבוד מתוך קודם אסטרטגיה).

זה לא שבחרתי לנתק את עצמי מכל קרקע ומכל עכבות (אלף: כי לא אפשרי מציאותית, ובית: כי לא הייתי עושה ככה מול שום מיועץ שלי- אין שום סיבה למחוק עד אפס משהו שעובד), זו רק ההכרה שיש משהו שאני רוצה לגלות, ושגם אם לא אגלה, אולי עצם החיפוש יוליד משהו.

הצילו, שינויים.

הישארות ב״בסדר״ לאורך תקופה הפילה רבים וטובים לפניי (זוכרת שדיברנו על השיבושים האלו אפילו בהקשר של ערוצי מדיה). כשבסדר עדיין צריך להפוך, לחפש, לחדש משהו. אחרת מסביב מתרגלים מדי, או שאנחנו מתרגלים מדי.

נוצרת איזו שאננות מאיפשהו, מצידנו או מבחוץ. מעניין לחשוב על הניואנס ב״מתי בסדר מדי״ או ב״מתי צריך להזיז משהו מהמדף״, כי השכבה שעושה את הפער נוצרת למרות שהמון אנשים לא מתים על שינויים.

לא מעט מאיתנו אוהבים קרקע יציבה/ שגרה/ חיים בלי הפתעות/ שקט של טוב, ובכלזאת, לפעמים פיפס קטן מתחדש מספיק כדי להשאיר משהו רלוונטי. אחד שממשיך לגעת, שממשיך לפעום.

בלאגן (יזום או שלא) מביא לסדר אם מתחילים להתבונן בו, בנתיים השאיפה לנער שטיחים מולידה כאן פוסט, תזכורות לרעיונות שהשארתי בצד, התחלה של מחשבה שארצה לבשל, ועוד איזו מחברת חדשה.

צ׳ירס!


לקבל ביקורת גרפית מקצועית,
לדבר על כסף בלי להתחבא,
ללמוד לחיות לצד הקריירה
ייעוץ מקצועי למעצבים
+ אחד על אחד +

״מרגישה שאת כמו איזו
פסיכולוגית של מעצבים
״

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *