על עבודה עם חובבנים.

בעידן בו כל איש מגדיר את עצמו בעצמו, הרבה אנשים נקראים מעצבים. האם כולם הם מעצבים? לא ולא. האם הם אולי גרפיקאים? אממ… גם לא?

הכה את המומחה

יוצא לי לפגוש לא מעט ״מתחזי מקצוע״ נקרא לזה, פייס טו פייס, סקרין טו סקרין, אנשים שבטוחים (לפחות חיצונית) שהם משהו שהם לא.

זה לא קורה רק בתחום שלנו, אבל אני יכולה להתערב שבתחום שלנו יש את הרוב.

אלו האנשים שמספרים לך על כמה שהם היו וראו ועשו, ומספרים ומספרים, שלבסוף אתה רואה ״עבודות״ ומבין ש… אה… במקרה הטוב אתה אולי איש שיווק מקסים? גם זה לא בטוח, אני כבר למדתי לזהות.

לא מדברת על מתלמדים // אסקפיזם, צילום עצמי, 2011

הבעיה היא כזו

איש מאיתנו לא מפחד שיגנבו לו את המקצוע או שאר השערות ילדותיות ומסכנות (בעיניי יש מקום לכל מעצב טוב באשר הוא, אפילו לא אכפת לי לעזור למעצבים כי יש מספיק לכולם, ואני מאחלת ומייחלת הצלחה לכל מי ששם את ליבו בדבר), אני חוששת לשלום המקצוע עצמו. זה כן.

ה״מתחזים״ מטעים לקוחות גדולים כקטנים, וכך יוצא שכולנו נתקלנו בשלטי חוצות עמוסים ולא ברורים מידי, במודעות עיתונות עם 10 פלאחים בצבעים שונים, ובפונטים מעוכים רחמנא ליצלן.

יו נואו דיס שיט

כל מעצב שנמצא בקבוצת עיצוב כלשהיא ״זכה״ לפגוש ב״יצירות מופת״ של כאלו, ואני לא מדברת על מתלמדים.

אלו אנשים שאשכרה גאים ב… אה… דבר הזה שעל המסך שלי? שזה בעצם אלף אייקונים שאטרסטוקים מגובבים לכדי מה שהם כינו לוגו? רגע, אפשר להוסיף לזה דרופ-שאדו?

נפלת חזק

לעבוד עם אנשים שלא יודעים לעבוד זה עניין מסובך:

1- הצד של הלקוחות

לקוחות שנופלים לכך מסתובבים סביב הזנב של עצמם, כי זהו תפקידו של המעצב לחפש פתרונות חזותיים לתבשיל של החומר הנדרש, המעצב בעצם פוגש בכל המרכיבים (טקסט, ויז׳ואל, איור, פקשוטים, הצעת מכר, פרטי התקשרות, אותיות קטנות, זה תלוי בחומר עצמו…) ועליו למצוא את הדרך החזותית לדלוור את המסר באופן ברור, נגיש, ומהיר.

כש״מעצב״ לא יודע לעשות זאת כי הוא איננו באמת מעצב, הוא נהיה יס-מן של הלקוח, ״כן-כן-כן״ לכל דרישה הזויה שלא תהיה.

יוצא מכך שכשיש כלכך הרבה מרכיבים ה״מעצב״ מחפש את הפיתרון אצל הלקוח במקום בעצמו, וכיוון שזה לעולם לא יסתדר (תוסיף לי, תגדיל לי עוד, תדגיש את זה, שים פלאח אדום, שים פלאח זהב!) קרוב לודאי שנמשיך לחפש פתרונות עד שאחד מהצדדים יותש. או יתעוור.

אמבד - מגיע לך מנוי חינם

2- המעצב הבא

כי אם במקרה אתם המעצב שימשיך את סלט הכאב-בטן הזה (כשהלקוח יותש מחוסר הבנה ״למה החומר לא עבד?״) אתם עשויים להיתקל בכאב-ראש, וסביר להניח שזה יתבטא לא רק בבלאגן חזותי אלא גם בפרקטיקה כמו העברת קבצים קודמים מהלקוח.

כבר נתקלתי בתמונות קרופות וצרובות מזעזע עם הצללות מהחלל. לא בא לכם.

פרקטיקה

איש חכם (פול ניל רד אדיר) אמר פעם ״אם אתם חושבים שזה יקר לשכור מקצוען, חכו עד שתשכרו חובבן״.

מתפללת בכל כוחי לצמצם את התופעה, ועד אז, תהיו גאים בעצמכם כשיש על מה- תהיו גאים במקצוע 🙂

 👇
סבלת מחובבנים?
רוצה להבליט את היתרון שלך על מעצבים אחרים?
חשוב לך לדאוג לקריירה שלך?

מגיע לך ייעוץ מקצועי למעצבים!

*בהגדרת ״גרפיקאי״ כוונתי- אדם שיודע את הטכניקה, יודע תוכנות, ויודע פרקטית איך עושים מה. בהגדרת ״מעצב״ כוונתי- תכונות הגרפיקאי + ראייה תפיסתית כוללת, הבנה מעבר לטכניקה, עיניים שרואות את העניין עצמו, ראש שחושב את העברת הסיפור/ הרגש עצמו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *