על אמונה ומספרים.

בזמן האחרון יוצא לי לדבר עם אנשי עסקים, והמון.

אני לא מתכוונת לשיחות שהם ביחסי לקוח-ספק, אלא לשיחות חולין של שבת בצהריים או כל ערב פנוי, שיחות שמתגלגלות באופן טבעי ולא כי ״התכנסנו״, שיחות של ״ספר/י לי על״ ואיך הדברים עובדים מהשטח, מה קורה באמת.

אני קוראת (ומאזינה) בעיקר לספרי פסיכולוגיה, פילוסופיה, כלכלה התנהגותית, עסקים, פרקטיקה שיווקית…

אפשר להניח שאני יודעת דבר או שניים על אנשים ועל סוגי אנשים, ששמעתי הרבה דעות וגישות, ובשורה התחתונה- שאני מבינה איך אנשים חושבים או מבינה את רובם. למרות ועם זאת, תמיד כיף לי לשמוע עוד ותמיד מעניין אותי להמשיך להתחפר בתובנות!

זה לא עובד עליי, אני לא מאמין במיתוג.

אז לכל שיחה יש 2 צדדים ויוצא שגם אני צריכה לספר מה מו מי: בדרך כלל מתעניינים אצלי ב״איך את עושה מיתוג בתכלס?״

סביר שאגיד שאי אפשר להסביר בדקה ואנסה לקצר למשהו סכמתי שיצליח להיות מובן בפעם הראשונה, יקשיבו לי בתשומת לב רחבה וכשאסיים יגיע ה״אוקיי אבל אני לא מאמין בזה. אף פעם לא קניתי מפרסומות או שמות, זה לא עובד עליי!״.

אם הכרתם אותי מקרוב אתם יודעים כמה אני שונאת שאומרים לי ״אני סומך עלייך״, מבחינתי זה למות באותו הרגע. רוצים להביע אמפתיה? תאמינו בי.

ובמקרה שלנו כאן- אין מה לסמוך על מילותיי היפות אלא על העובדות המספריות. יש לכם איך לסמוך כי הפסקנו לחיות על עולם התיאוריות ועל ״פרסום זה אוויר חם״ כמו שהיו אומרים פעם.

אין צורך ״להאמין בזה״

האמירה הזו, ה-לא מאמין במיתוג, היא פשוט לא רלוונטית כי אין פה קשר לאמונה.

זה פשוט חי, על מספרים ונתונים. כל קליק, לייק, תנועה, שיתוף, פרטים… הכל כתוב, ממוספר ומתועד. מאז שנכנסנו לעידן הדיגיטלי המתקדם לא נשאר לנו מה להוכיח- זה כאן וזה עובד (כשזה עשוי טוב).

״יש תוצאות״ כפי שאנשי ביז אוהבים לשמוע, ובעיקר לראות.

1- הקלה

כאנשי פרסום, התוצאות האלו מצד אחד מקלות עלינו– כי היי! יש תוצאות! זה עובד! לאלא, אתה לא יכול להמשיך לומר שאתה לא מאמין בזה, וגם את לא יכולה להגיד שאת לא רואה פרסומות ושהכל בולשיט. צר לי.

גם אם ימאס לנו להיכנס ראש בראש בקטע דיוני- זה תמיד יסתיים ב״אמרת את שלך ואני את שלי, תדעי שעל רוב האנשים זה תקף, אולי רק את לא כזו״

(נסיכה מיוחדת שלי, באמאשלך, את כזו. איפה קנית את החולצה שלך? והתיק? והפסטה שעל הגז? כן, איזו חברה מייצרת אותה? ומה… ליד זה קולה? טעים נכון? בטח. ממש כמו טעם החיים!)

2- מחוייבות

מצד שני תוצאות זו מחויבות, זה להיכנס לבור של לקוחות שמצפים לדעת כמה אנשים ישמעו על זה, כמה לייקים יהיו להם, כמה שיתופים הם יביאו, והגרוע מכולם ״כמה אנשים יקנו את המוצר שלי?״.

זה הופך אותנו לדני רופ של העסק, למוכרים בחנות אפילו.

הרגע הזה שהלקוח מתחיל לחשוב שאתה כמפרסם אחראי על המכירות האמיתיות שלו בעסק, על מספר הקונים הממשי ועל אם הם יהיו מרוצים ויחזרו…

ובכן, צריך שני צדדים כדי שכל זה יצליח: זה שמביא את האנשים וזה שמוכר להם.

3- טנגו לשניים

נסו להסביר במהלך שיחה ערה ש״צריך שני צדדים להצלחה״ ושזה לא רק המיתוג או הבאק של העבודה הדיגיטלית/ הפרסום המודפס, או הניהול של הקמפיין עצמו. נסו, אני לא בטוחה כמה הצד השני יקבל את ה״ניצחתי בדיון!״ המתבקש.

אנשי עסקים שבחרו בפרסום לא נכון, באנשי מקצוע שלא יודעים לעבוד, או כאלו שלא התנסו במיתוג בכלל; הם סקפטיים מאד, וזה לגיטימי אגב- מתי האמנתם למשהו בלי שניסיתם אותו?

במצב כזה, יותר קל להיות אדם שלא מאמין במיתוג, שבטוח שהכל זה שקר ומניפולציות, שסתם מתמחרים פרסום כמשהו גבוה, שזה קישקוש בלבוש ואידיוטי לחשוב שזה פועל.​

האתגר הגדול בעיניי הוא למצוא את הדוגמאות החיות ולשאול את השאלות הנוקבות:
אני אוהבת לשאול ״העסק שלך מצליח? תודה לא-ל, אבל לא היית רוצה לעבוד פחות ולהרוויח יותר״, מדי פעם יענו לכם ״לא״ וזה בסדר כי ^ לא כל דייג רוצה לנוח ^

כשאתם בטוחים שהכרתם את הדברים אישית, שראיתם עשרות עסקים שפרצו ופרחו ממיתוג טוב ומקמפיינים מעולים- זכרו להכיל את המתנגדים, את ה-לא מאמין במיתוג.

זכרו שההכחשה שלהם היא הצעד הראשון לקבלה של כל הסבר שהוא.

אני מכירה את זה מעצמי, אמא תמיד אומרת ״את מתחתנת עם דברים״, אני צריכה להבין את הרעיון לעומק כדי להאמין בו וזה ככה לא רק אצלי- ככה זה אנשים. תקראו למעלה, אני יודעת 🙂

↓
סיימנו? להה…שווה להצטרף לעשרות המנויים ולקבל עדכונים
יאלה מגניב!

↓
מעניין אותך לקבל עזרה וייעוץ על עוד ״צרות-מעצבים״ מהשגרה שלך?
+ קדימה! אני כאן בשבילך! +